*טקסט זה נכתב בלשון נקבה, אך מתאים לשני המינים.
חלק מהסיבה שקשה כל כך לעצור לחשוב לפני שעושות, הוא הקושי בוויסות רגשי.
ויסות רגשי הוא היכולת לנהל את הרגשות, להכיר אותם, לאפשר להם להתקיים ולאפשר להם לעבור מבלי שזה ישפיע אוטומטית על ההתנהגות שלנו – לדעת לעבור בין חוויות עצובות וקשות לחוויות שמיטיבות איתנו.
וויסות רגשי, כפי שאמרנו קודם, הוא פונקציה שנפגעת על ידי הפרעת קשב וריכוז.
שוב, אתן לא שולטות בזה, וזאת נקודת המוצא שלכן בעניין.
סביר להניח שאתן מאוד מוצפות ומתקשות לעבור מחוויות קשות לנעימות, או לחילופין, אתן נמנעות מלהרגיש ולהתייחס לרגש כי אתן יודעות שההתמודדות הזאת בלתי אפשרית עבורכן.
זאת נקודת ההתחלה, אך זאת לא חייבת להיות נקודת הסיום – בטח לא כשאנחנו מדברות בעסק שלנו
מה בעצם הקשר בין רגשות לניהול עסק?
חשוב שתדעו שזה אחד הנושאים שאני הכי הרבה עוסקת בו בגלל ההשלכות הרבות שלו.
קבלת החלטות נופלת וקמה על היכולת לנהל רגשות, היכולת להחליט עד כמה הרגש משפיע על ההחלטה, היכולת לעבוד באופן שמנוגד להרגשה כאשר צריך, והיכולת ללמוד מההרגשה לטובת פיתוח עסק מדויק יותר עבורכן.
כל היכולות האלה משפיעות על הפרטים הקטנים ביותר בניהול עסק ועל האופן שבו אתן חוות את העסק – כמעצים, כמפחיד, כרודף אחריכן, כמנוהל היטב וכו'.
בכל רגע בניהול העסק אנחנו מקבלות החלטות.
לדוגמה, ברגע זה אני מחליטה להמשיך לכתוב – למרות שהתעייפתי והריכוז שהמאמר דורש ממני הוא גבוה.
אני מחליטה ביחס להרגשה הקיימת של התרגשות להשגת הישג, למול חווית עייפות ומאמץ קוגניטיבי.
כמובן שיש גם מרכיבים נוספים של סיפוק, דדליין, הזמן שהוגדר מראש לכתיבת המאמר, השפעות המאמץ הקוגניטיבי עכשיו בהמשך היום וכו'.
היכולת לחוות את החוויות האלה ולחשוב עליהן כשייכות למודעות העצמית שלי, ביחד עם היכולת לנהל את ההתרגשות ואת העייפות ולקבל החלטות שייכת לוויסות הרגשי (כמובן שבסוף הכול מעורבב).
בנוסף וויסות רגשי משפיע גם על היכולת לייצר יציבות תפעולית בעסק. קושי בוויסות, מייצר 'גליות' עסקית – יום טוב ויום רע, ימים רעים 'מונעים' התקדמות, ימים טובים מנסים להשלים פערים.
האם אפשר אחרת? אפשר לשפר ועל זה נדבר כאן.
לכל אחת מכן יהיה נכון למצוא את הדרך שלה ליצור וויסות רגשי מיטבי יותר, אני אציע כאן בהמשך מספר פתרונות, כאשר חלקם יהיו קלים לביצוע ואחרים קצת יותר מורכבים אבל מגיע לכן לממש את עצמכן במלואכן.
יש לכן את החוזקות המיוחדות שהעולם כמהה לקבל, וגם יש לכן את הגבולות המיוחדים לכן שצריכים לקבל מענה משמעותי ע"מ שתוכלו להיות מי שאתן.
הביטויים של קושי בוויסות ריגשי:
מסתכלים באינסטגרם כל הזמן, כצורך ריגשי
דחף לדעת מה קורה, שהכול בסדר
קושי במשא ומתן לטובתך
הורדת מחירים מהירה באופן קבוע בעקבות חמלה על הקונה,
קשיים בניהול זמן – כי כל הזמן קורים אירועים שלא מאפשרים לכן להתרכז בסדר היום שלכן,
ימי ups and downs בעסק, חוסר יכולת לשמור על יציבות ניהולית – יש ימים שיש לכן כוח, ויש ימים שאין לכן בעקבות אירועים שקרו שנשמרים בגוף, ובהתאם לזה הניהול העסקי נפגע,
מענה מיידי ללקוחות – חוסר יכולת לתת להם להמתין, אפילו אם זה לא לטובת העסק
הצפת הלקוחות בהצעות רבות מכפי שהם יוכלו להכיל, מתוך דחף לרַצות ולתת יותר.
הצפת הלקוח במידע שהוא לא יכול להכיל אותו, כנ"ל.
קושי בשמירה על תקשורת קבועה עם אנשים ובשמירה על עקביות ניהולית בעסק; שוב, בהתאם לגלים במצב הרוח ולאירועים שקורים,
קושי בניהול עובדים – עקב אי ניהול רגשי של אירועים המתרחשים באותו רגע.
ועוד.
אז, מה עושים? כי מגיע לכן יותר!
תזכורות ומרחבי עצירה:
לשיפור הוויסות הרגשי מאוד יעיל לייצר לעצמנו תזכורות לעצור וליצור מרחבי עצירה בעסק על מנת לאפשר את הזמן להתווסת.
תרגול וויסות רגשי:
זיהוי הרגש שמציף ושיום שלו – "אני מרגישה פחד, כעס, עלבון," וכדו', ולשאול, "למה אני מרגישה זאת?" זיהוי הרגש הוא קריטי כדי לאפשר לכן לבחור את הפעולות הבאות שאתן רוצות לעשות; זיהוי הרגש מאפשר לכן את הזכות הבסיסית הזו.
לאחר הזיהוי, תזכרו שרגש הוא כמו גל – כמו שהוא מגיע, ככה הוא הולך.
לכן, בעיקרון מה שכדאי לעשות (ויכול לקחת לכן זמן ללמוד לעשות אותו) הוא לאפשר לעצמכן להרגיש את הרגש בגוף שלכן ולאפשר לעצמכן לשחרר אותו כשהוא הולך.
אם בהתחלה קשה מידי, שימו לכן זמנים – "עכשיו אני מרגישה את הכעס ל-10 דקות." תִרגלו את הנוכחות של הרגש בגוף שלכן כדי שהוא לא ייתקע שם.
למדו לעבור לרגשות נעימים.
אחרי זמן מסוים שבו אתן חוות את הרגש הקשה, עזרו לעצמכם לעבור לרגשות נעימים – חשבו על דברים אחרים שממלאים אתכן בסיפוק, משמחים אתכן, ומאפשרים לכן מרגוע.
נהלים:
אני חוזרת לזה שוב ושוב, כי נהלים הם המפתח שלכן לשמור על יציבות העסק כל עוד אתן לומדות ומתרגלות את המיומנויות הנדרשות לכן שהזכרתי בנקודה הקודמת (נקודה 2).
דוגמאות לנהלים:
אני לא עובדת עם לקוחות שלא נעימים לי,
אני לא משאירה סביבי אנשים שלא נעימים לי,
אני דבקה בשגרת המשימות שקבעתי בתחילת היום.
במידה ומתקיים אירוע מציף – אני מוצאת לעצמי 10 דקות, כדי לאפשר לאירוע להתרחש וכדי שיוכל לעבור (אגב, אירוע מציף יכול להיות גם התרגשות גבוהה – רגש מציף אותנו לא פחות, והוא עלול למנוע פעילות יעילה),
אני לא מגיבה מיד (זה חוזר לנהלים שהזכרנו קודם בנקודה 3 בקטע "ג. מודעות עצמית" – לקחת 24 שעות לפני שמגיבים),
מגיע יותר:
תזכרו שמגיע לכן יותר. למה? ככה! למה לא?
אז, עזרו לעצמכן כשהרגש מציף.
שאלו את עצמכם, "מה אני צריכה כרגע?"
"מה יכול לעזור לי עכשיו?"
שאלות אלו של משוב יעזרו גם בפיתוח מודעות עצמית, אבל בהקשר הזה הן משמעותיות כדי לדאוג לכך שלא תהיו מוצפות מידי.
בהצלחה, אתן על זה!
מוזמנות להמשיך לפרק הבא העוסק 'בהנעה ומוטיבציה', כמה קריטי זה בעסק שיש לנו מוטיבציה כל יום לתפעל אותו, ומה קורה כשאין. ספוילר, יש פחות.
