"לא מספיק טובה" – על 'מודעות עצמית' בניהול עסק

 

*טקסט זה נכתב בלשון נקבה אך מיועד לשני המינים.

 

ג. מודעות עצמית

 

ADHD גורם לפגיעה במודעות העצמית.

קודם כל נבין מה זה אומר, ואחר כך כיצד זה משפיע על העסק.

 

למען האמת, בעיניי, זה אחד הדברים הקריטיים ביותר לטובת המוטיבציה המתמשכת שלכן להצליח.

 

מודעות עצמית:

מודעות עצמית מורכבת משני דברים – היכולת להתבונן על עצמנו מבחוץ והיכולת לתת משוב על מה שרואים.

 

התבוננות עצמית: משמעה של התבוננות עצמית היא היכולת להתבונן מבחוץ על מה שאנחנו מרגישות, חושבות ועושות.

היכולת להפריד את עצמנו מהוויה הפנימית ולצאת החוצה ולהתבונן (עוד לפני הסקת מסקנות).

 

נתינת משוב: מודעות עצמית ממשיכה ביכולת לתת משוב על הפעילות שלנו, לדוגמה:

"את זה עשיתי ממש, ממש טוב,"

"היום בפוסט אני יכולה קצת יותר לדייק כי אתמול כתבתי ברחף,"

"אני נותנת שירות ממש מעולה,"

"הלקוחות שלי ממש אוהבים אותי."

 

משוב הוא פידבק פנימי, מאיתנו לעצמנו, על האופן שבו אנחנו חושבות, מרגישות ועושות.

זה דורש את היכולת הוויזואלית לראות את עצמנו, ואת היכולת לתמלל בתוך המחשבות שלנו את המשוב.

באופן כללי, שתי יכולות נוירולוגיות אלו (לא הרחבנו עליהם כל כך) נפגעות כחלק מאתגר ה-ADHD.

 

הערכה עצמית: באופן טבעי, בעקבות הקושי להתבונן מבחוץ על עצמינו ולתת משוב עצמי, יש גם פגיעה בהערכה העצמית.

מה שיתפוס יותר מקום במחשבות שלנו אלה חוויות שליליות שהתרחשו במשך היום.

משימה שלא פעלה כמו שרציתי יכולה לגרום לי להרגיש ממש לא יעילה, בעוד שאם הייתי מתבוננת מבחוץ ונותנת משוב לפעילות שלי, הייתי רואה שעשיתי כל מה שיכולתי והתוצאות לא היו בשליטתי – מה שהיה משחרר את הפגיעה בהערכה העצמית.

סיבה נוספת ומשמעותית מאוד לפגיעה בהערכה העצמית היא שרבים ממתמודדי קשב וריכוז סבלו בתור ילדים – וסובלים בתור מבוגרים – מהרבה מאוד הערות מאחרים לגבי התפקוד שלהם.

זה דבר שמשפיע על התפיסה העצמית בכל מקרה, ויחד עם הקושי בוויסות רגשי, שארחיב עליו בסעיפים הבאים, הרי יש פה מתכון רע מאוד להיוצרת תפיסה עצמית ירודה שלא תואמת את היכולות האמיתיות.

 

מה עושים?

תוך כדי שאני כותבת שורות אלה אני נושמת בקול, כי עולים לראש בעלי עסקים ולקוחות שפגשתי לאורך השנים שהתמודדו בדיוק עם זה – וכמה זה לא הוגן וכמה זה פוגע כשיש פגיעה במודעות העצמית העסקית.

הפגיעה הזאת באה לידי ביטוי בהרבה מובנים ואופנים:

פגיעה ביכולת להאמין שאני מסוגלת באמת להרוויח יותר;

פגיעה בתפיסה שיש לי מה להציע ושמגיע לי שישלמו לי מה שמקובל בשוק;

חוסר יכולת לאתר פתרונות פשוטים שיקלו על התהליך העסקי כי אין את המסוגלות להתבונן מבחוץ ולראות פעולות שאינן משרתות אותנו;

מתן שירות פעם אחר פעם ללקוחות קשים כי אנחנו לא מכירות מספיק את הרגשות שלנו כדי למנוע מאיתנו לסבול אותם, וכי אנחנו לא רואות את הרצף והתוצאות העסקיות הכוללות שנפגעות כשאנחנו נותנות שירות לאנשים שלא נעימים לנו;

הסכמה שבשתיקה לקבל ביקורת מלקוחות ולהתחייב מיד לעשות יותר ממה שהיה נדרש, רק כי קשה להסתכל מלמעלה על התהליך ולבחון האם באמת אני זה שעשיתי משהו לא נכון, או שאולי המציאות לא לטובת הלקוח כרגע, או שהלקוח מחבל בתהליך.

 

איך מרימים את המודעות העצמית העסקית?

 

כאן זה הרבה יותר עניין של תרגול ונהלים שחשוב להכניס לעסק; בואו נרחיב.

 

משימת סיום יום העבודה:

משימה שמוגדרת כ-10 דקות של הרהור על היום שהיה.

זה לעצום עיניים, או להסתכל ביומן, ולראות את כל הפעולות העסקיות שעשינו באותו יום, לשיים את כל הרגשות שעלו בנו באותו יום עבודה, ולומר אותם בקול.

זה אולי מרגיש מוזר, אבל העובדה שיכולת התמלול הפנימית נפגעת מחייבת אותנו לדבר בקול.

 

לבטא במילים את מה שקרה באירוע:

לפני שאתן מחליטות שאתן אשמות בכל מה שלא מצליח בעסק, יש לקחת כל אירוע בנפרד.

תעצרו; תגידו בקול: "יש לי ADHD. יכול להיות שאני לא רואה את כל התמונה." ותבטאו בקול מה שקרה.

נוהל לקוח מתלונן:

אם לקוח בא בטענות בטלפון או בפגישה, יש לענות: "תודה על המשוב, נבדוק ונחזור אליך."

בשום אופן לא לוקחים החלטות תחת אש הביקורת.

אחרי שאתן מסיימות את השיחה, כתבו על דף את כל השתלשלות הקשר עם הלקוח המתלונן ורק אז תחליטו מה כדאי לעשות.

קחו 24 שעות ורק אז תחזרו ללקוח עם תשובה על מנת לאפשר לתשובה לא להגיע מרגשות הבושה או העלבון.

אגב גם אם מדובר בכן כשאתן צועקות על עצמכן, עצרו ופעלו לפי נוהל לקוח מתלונן.

 

נוהל "צעקה":

אם בא לכן "לצעוק" על לקוח, תעזבו את השיחה איתו.

אם זה לקוח שבא לחנות – "ענו" לטלפון וצאו;

אם זה בשיחת טלפון – בקשו זמן לחשוב על מה שקורה וסגרו את השיחה, קחו 10 נשימות, ורק לאחר מכן תגיבו.

 

לרשום את הנהלים:

בפעמים הראשונות, הנהלים לא יקלטו אצלכן;

רשמו אותם במקום שבו אתן מנהלות את העסק, ולאט לאט הטמיעו אותם.

 

יצירת איזון:

צאו מנקודת המוצא שאתן קשות עם עצמכם יותר ממה שנדרש, אז חמלה היא הכלי המרכזי שלכן ליצירת איזון.

המודעות העצמית שלכן יכולה להשתפר עם הזמן, אבל קחו בחשבון שזה לוקח זמן לבצע את כל התרגולים ולהטמיע את הנהלים.

 

זכרו מודעות עצמית חשובה יותר מכל משימה אחרת בעסק, כי מודעות עצמית טובה מאפשרת לכן לקבל את ההחלטות הקטנות והגדולות שטובות יותר עבורכן.

 

בהצלחה! מגיע לכן יותר!

מזמינה אתכם להמשיך איתי לחלק הבא העוסק בויסות ובקרה – על אימפוליסביות ומוסחות ואיך אפשר אחרת.