אהבתם את התוכן?
מוזמנים להיות שותפים על ידי buymecoffee
תרומתכם תעודד יצירת תכנים איכותים נוספים.
הערות לפני שמתחילים לקרוא:
*יתכן שכאשר תקראו את המאמר, תזהו את עצמכם בתוכו, למרות שמעולם לא אבחנתם עם פוסט טראומה מורכבת. ההמלצות שיתקיימו במאמר, ובעיקר החמלה והמודעות למצב העסקי שלכם, יכולים להיות לשימושכם בכל מקרה.
*מהי פוסט טראומה מורכבת?
פוסט טראומה מורכבת – CPSTD מוגדרת כצבר טראומות המתקיימות במצב של שולט-נשלט, פעמים רבות במערכת יחסים של הורה-ילד.
הטראומות יכולות להיות גם שוליות אבל מייצרות חוויה קבועה של סכנה תמידית וחוסר מוגנות. פוסט טראומה מורכבת, כוללת בתוכה פוסט טראומה אך גם שינויים נוספים במבנה האישיות. להרחבה לחצו כאן
מכירים את הספר: 'מי אכל את הגבינה שלי'?
לנפגעי התעללות וטראומות מתמשכות בילדות, אכלו את הגבינה עוד לפני שאלו ידעו שהגבינה בכלל קיימת.
המסוגלות להתקיים כאיש מקצוע ולנהל עסק, הינה מסוגלות מתפתחת עם השנים, אך כדי לממש אותה נדרשים כוחות נפש ומיומנויות רגשיות וחברתיות שנהרסו עוד לפני התפתחותם אצל הנפגעים והנפגעות.
במאמר זה ארצה להתמקד במחירים איתם מתמודדים בעלי עסקים נפגעי ונפגעות התעללות וטראומות מתמשכות בילדותם.
לא אכנס לשבר הנפשי המתקיים אצלם, לכאב ולאימה שהם נחשפו אליה עוד לפני שידעו שהחיים יכולים להיות יפים ומשמעותיים ולפני שהם גילו את תפארתם שלהם, אלא למחיר הלא מדובר, הנסתר, הפוגע בהם באופן בלתי נשלט בניהול העסק שלהם – פגיעה שהיא כלכלית ורגשית.
כיועצת עסקית, תפקידי הוא לעזור לבעלי עסקים למקסם את הפוטנציאל הגלום בעסק שלהם ולאפשר להם להרוויח.
אני תופסת את הבחירה להיות עצמאי כמספקת מענה כפול – הן כלכלי והן ערכי.
הבחירה הזאת היא הדרך לממש את העצמי באופן מלא והמותאם לאורח החיים הרצוי לבעל העסק.
איני נדרשת להמציא את הגלגל מחדש כל פעם שאני מייעצת לעסקים, כי לניהול עסק יש לוגיקה מובנית – ככל שהעסק חדשני או מסורתי הוא עדיין צריך להתקיים ולהרוויח, ונדרש לפעול באופן מובנה כדי להצליח עסקית.
כאשר אני נפגשת עם בעלי ובעלות עסקים נפגעי טראומות מתמשכות בילדותם, על אף שזה לא עולה בגלוי בחדר, ניכר באופן ברור שלמרות המחויבות שלהם להצלחת העסק והעשייה שלהם כפי שנדרש, וכפי שאלה היו יוצרות הצלחה לעסקים אחרים – זה פשוט לא הולך להם.
ברצוני להביא להבנה שאף כל פי שאנשים אלה עובדים קשה יותר אבל מצליחים ומרוויחים פחות חשוב שיידעו שזה לא אשמתם!
זאת המשמעות של הטראומה המורכבת – הפעולות העסקיות שיכולות להיות נכונות על הנייר מופעלות ומתעוותות שלא מדעת ע"י התגובות האוטומטיות, וההישרדותיות המלאות בכאב ובאימה שחוו.
המלצתי היא לכבד את המחירים של הפגיעה בעולם המקצועי והעסקי, ולאפשר בחינה מחודשת של אסטרטגיות לסיוע עסקי מותאם לסיטואציה.
במאמר זה אני הולכת לסקור מספר אופייניים המעוותים את הפעולות הנדרשות לניהול עסק מצליח.
אני עושה זאת כדי לעורר מודעות בקרב אותם השורדים לגבי המחירים שהם משלמים היום על מה שהם לא יכלו למנוע בעבר, כדי להגביר את החמלה אצלם כלפי עצמם ולהפחית את התסכול מול "אי השגת היעדים" וכדי ליצור שיח עסקי מחודש מותאם יותר למה שבאמת יכול לעזור להם להצליח בעסק.
במקרה שלהם זה להכיר את האופיינים האישיים של הפגיעה הטראומתית אצלם, כיצד מחירי הפגיעה משפיעים על ניהול העסק שלהם, ואיך הם יכולים לעזור לעצמם לייצר את המעקפים והכלים הנדרשים כדי לאפשר את ההצלחה.
ה"אני מאמין" האישי שלי בעניין מימוש עצמי היא שזו זכות השמורה לכל אדם, ולשורדים זה מעבר לזכות.
לעיתים זה כלי הכרחי עבורם למשמעות החיים ולמענה לשאלה "למה לחיות את החיים אחרי מה שעברתי."
אצל חלק מהשורדים מימוש עצמי מתבטא בקריירה מצליחה ועצמאית (כמובן שמימוש עצמי אינו מוגבל לקריירה בלבד).
היינו רוצים לחשוב שמה שהיה בילדות נשאר בילדות, ושעסק זה עניין מאוד טכני – תפעולי, אבל שתי הנחות אלו מוטעות מיסודם.
מה שהיה בילדות לא נשאר שם, ועסק – מעבר להיותו כלי להרוויח כסף – מהווה עבור בעליו כלי לביטוי ומימוש עצמי. ההיבטים הרגשיים של האדם מהווים מרכיב מרכזי, גם אם שלא במודע, בתהליך העסקי, והם משפיעים על הצלחת העסק.
כדי להבין את ביטויי הטראומה בניהול עסק, עלינו להבין קודם כל מה דורש ניהול עסק – מעבר למוצר או השירות הנמכר.
ניהול עסק מורכב מהיכולת לייצר השקעה שמניבה פירות מקצועיים וכלכליים. תהליך פיתוח העסק מורכב מ- 4 שלבים:
פיתוח מוצר, שיווק, מכירות ושימור לקוחות.
זהו תהליך ספירלי המשוחזר שוב ושוב על כל פיתוח עסקי. במקביל, מתמודד בעל העסק עם בירוקרטיה, רגולציה, ניהול עובדים, ניהול עצמי, ניהול פיננסי וניהול מקצועי של העסק.
היכולת לבנות את העסק באופן תהליכי, מבוסס תוצאות, מאורגן, מותאם למציאות, ומנוהל היטב דורשת מיומנויות-יסוד טבעיות:
הנפגעים והנפגעות בילדותם נדרשו לאמץ מספר כלים הישרדותיים אל מול הרוע, נמנעים מהם חוויות אנושיות טבעיות לאורך השנים, במקביל לכלי הגנה לא מווסתים שממשיכים לפעול ולא נעלמים למרות ההתפתחות בחיים.
המחיר של חווית חיים שונה ושל כלי הגנה לא מווסתים על הניהול העסקי הוא כבד ויש לו השלכות מכריעות על היכולת לנהל את העסק באופן מיטבי ולהרוויח בהתאם ליכולתם המקצועית.
הפגיעה הראשונה שארצה לשים עליה דגש היא הפגיעה בחוויית העצמי בהקשר העסקי (למרות שיש לה השפעה בהקשרים נוספים).
ה"עצמי" – זה ההכרה שלקיום שלי, לצרכים, לרצונות, לערכים, ולחלומות – יש מקום שאינו תלוי באישור או בקיומם של האחרים.
ידיעת העצמי היא ידיעה המתקיימת באופן טבעי, אלא אם כן נוצרה הפרה קשה כמו התעללות רגשית או פיזית בילדות בזמן בו העצמי נרכש.
בעסק, ה"עצמי" מגדיר באופן אינטואיטיבי את היעדים העסקיים – לדוגמה, כמה אני רוצה להרוויח החודש?
העצמי גם מגדיר את מבנה העסק: מה אני עושה ומה אני נותן לעובדים שלי לעשות? וכן את גבולות השירות : מה מתאים לי לעשות עבור הלקוחות ומה לא? ובנוסף, העצמי מגדיר את מידת ההשקעה האפשרית המתאימה בעסק שמעבר לה נדרש חישוב מחדש או לבחור אנשי מקצוע משלימים.
אי-קיום העצמי, מייצר את השלב הראשון באי-נהילות עסקית, משום שהוא לא מאפשר ליצור את העסק כיחידה נפרדת מבעל העסק, יחידה שאמורה לשרת את בעל העסק ולא להפוך אותו להיות נושא כליו של העסק.
כיועצת עסקית, אני מזהה את אי-קיום העצמי בחוסר היכולת של בעלי עסק להגדיר יעדים עסקיים, בעיסוק רב מדי ברצונות ובצרכים של הספקים שלהם או של הלקוחות שלהם, ובאי-היכולת לשלוח הצעות מחיר באופן מהיר ויעיל.
"העצמי" לא מגדיר עבורם באופן אינטואיטיבי מה נכון להם עצמם, ולכן הם עסוקים בלנחש מה טוב ללקוח שלהם.
הם עובדים אצל העובדים שלהם, הם לא מקיימים שום הפרדה בין האישי לעסקי – לא בחשבון הבנק וגם לא בחובות האישיים שהם מייצרים מול הלקוחות.
בעלי עסק אלה עלולים לא למשוך משכורת ולתעדף תשלום לכל ספק על פני מה שמגיע להם, ובאותה מידה כל נושא הגבייה הופך להיות אישיו מורכב.
כאשר בעל העסק לא חי את "העצמי" שלו, הוא מנסה לפתור את כל הבעיות העסקיות האלו דרך כלים עסקיים קיימים – סוגי הייעוץ הרבים, ספרי מידע, וכדו'.
כל זה למה?
משום שחוויית העצמי המגדירה את הרצונות והצרכים העצמיים, וכפועל יוצא מבנה את זה שהעסק נועד לשרת קודם כל את בעל העסק עצמו, לא קיימת.
כהמשך לפגיעה באי-קיום של העצמי קיימת הפרה נוספת אצל נפגעי ונפגעות התעללות שאני רוצה לדון בה, וזו הפרת הגבולות.
חילול הגוף והנפש בגיל צעיר, עוד לפני הכרת הגבולות האישים ויצירת ההפרדה בין ה"אני" לבין העולם, מייצרת אי-אמון ואי-הכרה מובהקים בקיום גבולות – הן בגבולות הפיזיים, הן בגבולות הבינאישיים.
מה באחריות שלי? ומה באחריות של הלקוח? מה באחריות של השותף? מה כורח המציאות? מה באחריות הממשלה? וכו'.
אי-הכרת הגבולות מעוררת חוויה של אי-ודאות עמוקה יותר מהרגיל, עוד יותר כאשר הדרישה הראשונה מבעל העסק היא לבנות את גבולות העסק שלו.
כיצד ניתן לבנות גבול לעסק? הרי הנפגע יודע ברמה הכי הישרדותית שגבולות מיועדים להפרה, שהגוף שלי לא ברשותי, שהרצונות שלי לא ברשותי, שאיני יכול לשלוט על מה שקיים לי.
אלו תפיסות המנהלות באופן בלתי מודע את הנפגע שהוא בעל העסק, לכן, מראש גבולות עומדים להפרה ואי-הוודאות בניהול העסקי מציפה ועד בלתי אפשרית.
אפשר לראות אצל בעל העסק הנפגע בילדותו יותר מקרים של מערכות יחסים קשות מול לקוחות, של מלחמה על מה מגיע לו מספקים ומנותני שירות, או לחילופין התנהלות מנוצלת או מנצלת של בעל עסק זה, כמו גם פחד מלקוחות ופחד להתחייב לתת שירות.
ככל שהגבולות אינם ברורים, ההפרות מתקיימות בשני הצדדים המתקשרים (בעל עסק – ספק, בעל עסק- לקוח) וכתוצאה מכך נוצרת פגיעה עסקית מתמשכת.
ברמה המנטאלית של פיתוח העסק, כאשר בעל העסק לא מכיר בגבולות שלו, זה לא רק גבולות העסק, זה גם גבולות הכח שלו, מה הוא מסוגל לעשות ומה לא.
הוא עלול לדרוש מעצמו לפעול באופן אינטנסיבי לא מותאם לכוחות הפיזיים שלו, וחמור אף יותר – באופן לא מותאם למציאות.
לעסק יש קצב גדילה טבעי, וכאשר בעל העסק אינו מכיר בגבולותיו, הוא גם לא מכיר בעובדה שהתוצאות וההצלחה אינן תלויות בעשייה שלו בלבד אלא בקצב של המציאות.
לדוגמא, שיחת מכירה מול חברה גדולה – לחברה הקצב שלה לאישור ולקליטת ספקים חדשים, ואי-הכרה של גבולות האחריות שלו על העסקה עלולה להפוך אותו לנודניק שפועל באופן לא מותאם ולא אינטואיטיבי עבור בעיני מנהלת הרכש, מה שיגרום לה לא לקחת אותו כספק.
בעל העסק לא פועל בדרך המתאימה לסיטואציה, ולכן העסקה נופלת.
סוגיה המתכתבת עם הפרת הגבולות ועם חוסר השליטה שהתקיימה בפגיעה, היא הצורך בשליטה בסביבה העסקית.
בניהול עסק מרכיבים רבים של חוסר וודאות:
אי-הוודאות הבסיסית של המשכורת בסוף החודש, שבניגוד לשכיר, אינה מובטחת אלא תלויה בפעילות העסקית באותו חודש ובחודשים שלפני;
האם המוצר יצא כמו כנדרש;
כמובן, האם הלקוח רוצה את השירות, והאם הוא מרוצה מהשירות;
האם העובד יעשה את שנדרש ממנו;
כמה כספים ייגבו על ידי רשויות המדינה; ועוד ועוד.
כחלק מההפרה ב- "עצמי", כחלק מהקושי מול הגבולות, כך גם לרצון לשלוט על התוצאות בעלות מחיר כבד מאוד – מערכות יחסים קשות מול לקוחות וספקים, שיתופי פעולה בעייתיים, חוסר יכולת לשמוע "לא," פחד גדול יותר לקחת סיכונים בעסק, תחושה תמידית ששום דבר לא בשליטתך, וצורך להילחם כדי לשלוט באי והוודאות.
בואו נתמקד רגע ב- "חוסר היכולת לשמוע "לא" –
הצורך בשליטה של מה שאני חושב וצריך שיקרה הוא זה שיקרה.
מה קורה לבעל העסק הנפגע כאשר הוא בחוויה הזאת?
ראשית, הוא לא מרשה לעצמו להיכנס למצבים עם "שלילה" כלשהי: הוא לא יקח הזדמנויות שאולי לא יצליח בהם, הוא לא יבקש שירות ספציפי מספקים שיתכן ויסרבו, הוא לא יגיד "לא" ללקוחות שלו, ובכך לא יעמיד להם את הגבולות הנדרשים להגנתו.
אם אי אפשר להיות במערכת יחסים עסקית הכוללת את האפשרות של "לא" – הוא יעדיף לא להתקיים בתוכה, דבר שמוביל לבדידות עסקית.
בדידות עסקית פוגענית ברמה הרגשית וממש לא תועלתנית ברמת פיתוח העסק. היא מגבילה את העסק רק למה שאפשרי לבעליו, וברמה השיווקית היא מסוכנת ומונעת את היכולת של בעל העסק להגיע ללקוחותיו.
שיווק מתחיל במערכות יחסים עם קהל היעד ולא כל שיחת מכירה נסגרת בעסקה – כאשר ה"לא" מגיע למי שלא יכול להכיל אותו, הפגיעה ביכולת להמשיך ולייצר שיחות מכירה ולמכור יורדת.
חוסר היכולת לשמוע "לא" והצורך העמוק וההישרדותי בשליטה, פשוט לא מאפשרים צמיחה גם אם הוא יעבור אינספור שיחות מוטיבציה וקורסים בשיווק ומכירה.
הצורך בשליטה מביא איתו מערכת יחסים של שולט ונשלט; או שהוא שולט או שהוא מנוצל.
מערכות יחסים עסקיות בצורת שיתופי פעולה מנצלים, לקוחות מנצלים, ושותפים מנצלים הן תוצאה ישירה של פגיעה בגבולות העצמי ובזכות הקיום הבסיסית. מערכת יחסים עסקית מנצלת נובעת מגבולות העסק שתלויים בבעל העסק עצמו שמתקשה בהצבת גבולות, לכן קשה לבעל העסק עצמו לזהות ולמנוע מערכת יחסים כזאת.
כמובן, פועל יוצא, ישיר מהצורך לשלוט הוא העדר האמון במערכות יחסים מיטיבות.
אמון זה נשבר בעקבות הפגיעה, ויש השלכה על מיומנויות התקשורת שעלולות להיפגע ולהשפיע רעות על ניהול העסק; בסוף, עסק מבוסס על מערכות יחסים.
תארו לכם רק עד כמה כואב להיות איש מקצוע מצטיין המתמודד עם השלכות של טראומות מתמשכות מהילדות על היכולת שלו לנהל עסק שעובד עבורו.
הוא רואה שהחלום של עסק מצליח בהישג יד אך תמיד נמצא מעבר לקיר זכוכית לא נשבר; שום ידע ומבנה בעולם לא מקל על שבירת הזכוכית והשגת ההישגים העסקיים..
תוך ידיעה שאיני מקיפה במאמר זה את מכלול ההשלכות של טראומות מתמשכות בילדות על ניהול עסק, אני רוצה לשים דגש על כלי הגנה שנפגעים אלה מאמצים פעמים רבות כדי להתמודד עם השבר והכאב ברגע הפגיעה ולאחריה: ניתוק.
ניתוק, דיסוציאציה, הוא ההגנה הכי בסיסית ברגע הפגיעה, וזה לא להתקיים בתוכה, להיות מחוץ לפגיעה.
הניתוק לא מסתיים שם, בפגיעה עצמה.
המוח לא מסוגל לעכל את קיום האימה, הכאב, והשבר שהתקיים אז, ולאט לאט מאמץ את הניתוק ככלי הגנה לכל כאב, אי-נוחות, אי-הבנה, חוסר שליטה, אי-וודאות, וכל דבר העלול להפר באופן תפיסתי את הקיום השברירי של הנפגע.
לניתוק שתי משמעויות חמורות:
הראשונה אי-יכולת לראות ולהכיר בתוצאות הקיימות בעסק, הן הטובות והן הרעות. במקום לחיות את הכאן ועכשיו, המוח חי את העתיד, את העבר או כל דבר שלא מאיים.
אי-היכולת להרגיש את ההווה לא מאפשרת לבנות את העסק באופן מסודר ויציב, מבוסס על תוצאות והצלחות, על מה שטוב לו ומתאים לו כאן ועכשיו.
הרי, עסק אינו מבוסס על החלומות או על רגשות האשם והמצפון המנותקים מהמציאות הקיימת כרגע.
המחירים של חוסר היכולת הזאת מתבטאים בכסף ובאובדן אנרגיות משמעותי.
המשמעות השנייה של ניתוק היא חוויית הרצף.
באופן טבעי אנחנו יודעים את סיפור חיינו, בונים לעצמנו נרטיב על מי אנחנו ואיך אנחנו כאנשים, כבעלי מקצוע, וכאנשי עסקים.
הניתוק – חוסר היכולת להתקיים כאן ועכשיו – פוגע בחוויה של הרצף, של הסיפור העצמי: האם אני יודע למכור? לשווק? האם אני בעל מקצוע טוב? האם אני עומד בערכים שלי? באופן ספציפי יותר, אי-היכרות של רצף החיים גורמת לחוויה שהכול בלתי צפוי ואין מסגרת לחיינו.
לכן, או שאני מוציא עכשיו מוצר שמצליח בשוק, או שהוא אף פעם לא יצליח, או שהפגישה העסקית אתמול הסתיימה מייד בתוצאה, או שאני אשכח מהקיום שלה.
חווית הרצף היא חוויה קיומית ומבטחת המגדירה את גבולות האדם וע"י כך מאפשרת צמיחה.
אי קיום שלה מייצר כאוס, חוסר יכולת לנהל זמן וחוסר יכולת לנהל תוצאות העסק כך שיפעלו לטובת בעליו.
אי קיום ברצף החיים אומר שבעל העסק לא מסוגל לראות את תהליך בניית העסק שהוא יוצר במו ידיו להצלחה שלו, ואז הוא מחריב לעצמו כל פעם מחדש.
הוא לא מכיר בשלב העסקי בו הוא נמצא, הוא לא מאמין שמה שהיה אתמול משמעותי כמו מה שקורה כרגע, ולכן הוא לא יכול לבנות מבנה עסקי שיצליח ויחזיק מעמד לאורך זמן.
אפשר לראות זאת במגוון תחומים, בין היתר: עסקים שממציאים את עצמם מחדש מידי יומיים, כאלה שמוציאים מוצר חדש בכל יום עוד לפני שהצליחו להטמיע ולמכור כהוגן את המוצר הקודם, כאלה שלא שומרים על קשר עם לקוחות פוטנציאליים, וכן כאלה שמצפים לתוצאות שאינן מתואמות עם הקצב העסקי הטבעי ומתאכזבים ונשברים כשהן לא מתגשמות.
מאמר זה בא ללמד שלנפגעים בילדות יש זכות למימוש עצמי כמו לכולם, אבל הזכות הזאת לא עומדת להם באופן שוויוני בגלל אירועים מילדותם שלא היו תלויים בהם.
מערכות התמיכה לעסקים נותנות מענה בהיבטים רגולטוריים, פיננסיים, בירוקרטיים וכן יעוץ לפיתוח ושיווק עסקי.
לעיתים, התמיכה אפילו גולשת אל היבטים מנטאליים-עסקיים וכישורים רכים בניהול עסקי, אך ההתמודדות של הנפגעים היא עמוקה יותר, וקשורה באופן הדוק לצרכים הישרדותיים שההתעמתות מולם דורשת משאבים וכוחות נפש רבים.
הזכות למימוש עצמי עומדת לנפגעים בילדותם כמו כולם, אך נדרשת מהם עוצמה גבוהה יותר ומציאת אסטרטגיות ומעקפים שיאפשרו להם להצליח למרות העבר הקשה וההשלכות שלו.
כדי לייצר מערכת תמיכה מתאימה לבעל העסק, עליו להכיר בכך שחלק מהאתגרים העסקיים איתם הוא מתמודד אינם 'עסקיים' כלל ועיקר, אלא נובעים מדפוסים ותפיסות המושרשים בפגיעתו.
חשוב מכל, על בעל עסק זה להבין שהדרך להישגים עסקיים ורווח כלכלי העומד בקנה אחד עם המקצועיות והרצונות האישיים, עוברת דרך הכרה במחירי הפגיעה והתאמת דרכי הפעולה להגנות ולהתמודדות עם משברים אישיים.
מצאתם את עצמכם מזדהים עם הכתוב כאן, או שזיהיתם את אחד הלקוחות שלכם כמתמודד עם האתגרים המוזכרים במאמר זה.
הדרך למצוא מעקפים ולהגיע ליעדים העסקיים הרצויים לכם, תלויה קודם כל במודעות שלכם.
תשומת הלב למקומות בהם CPSTD משפיע על הניהול העסקי שלכם.
לאחר האיתור וללא אשמה, ניתן יהיה למצוא מעקפים:
הן ע"י נהלי עבודה מוסדרים, וארגון העסק באופן שמתאים לכם, והן ע"י כלים טכנולוגים קיימים שיכולים לספק את החסר ולאפשר לכם לשגשג.
במידת הצורך, אשמח להיות לכם לכתובת עסקית, מוזמנים ליצור קשר: rziv@rziv.co.il
